#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. א כיצד דורשים הפסוק בפרשת צו &quot;ואם האכול יאכל, מבשר זבח שלמיו, ביום השלישי, לא ירצה, המקריב, אותו (2), לא יחשב (3), לו פיגול, יהיה, והנפש האוכלת ממנה, עונה תשא&quot;?	"<b>האכול יאכל </b>- בשתי אכילות אכילת אדם ואכילת מזבח.<p dir=""rtl""><b>מבשר זבח שלמיו </b>- מה שלמים מפגלין ומתפגלין אף כל (למעט דבר שאין לו מתירין). </p><p dir=""rtl""><b>ביום השלישי </b>- חוץ לזמנו. </p><p dir=""rtl""><b>לא ירצה </b>- כהרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו כך הרצאת פסול. ולאב&quot;א לבן עזאי &quot;לא ירצה&quot; מלמד שקאי על זבח ולא על כהן. </p><p dir=""rtl""><b>המקריב </b>- ר&quot;א וכן רבא דורשים בשעת הקרבה הוא נפסל ולא בשלישי. </p><p dir=""rtl""><b>אותו </b>- ר&quot;א וכן רבא דורשים בזבח הכתוב מדבר ולא בכהן. בן עזאי דורש אותו בלא ירצה ואין המאחר נדרו בלא ירצה. </p><p dir=""rtl""><b>לא יחשב </b>- אחרים דורשים במחשבה נפסל ולא בשלישי ומכאן לל&quot;ק בן עזאי דורש שקאי על זבח ולא כהן שאין ס&quot;ד שכהן יפסל בשלישי. ור&quot;א דורש מכאן שבעירוב מחשבות לא נפסל, ורב מרי מתני אמר ר' ינאי מכאן למחשב בקדשים שלוקה אליבא דר&quot;י.<b> </b></p><p dir=""rtl""><b>פיגול </b>- זה חוץ למקומו. </p><p dir=""rtl""><b>יהיה</b>- שמצטרפין מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו לכזית.<b> </b></p><p dir=""rtl""><b>והנפש האוכלת ממנה </b>- רק על אחת חיבים והוא חוץ לזמנו. </p><p dir=""rtl""><b>עונה תשא </b>- זה כרת דילפינן מנותר דדמי בז&quot;ב.</p>"	זבחים כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ב &quot;ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' &quot; האם נפסל בשעת אכילה או בשעת מחשבה, ומי נפסל הכהן או הקרבן ומנין?	"ר&quot;א אומר כתיב &quot;המקריב&quot; בשעת הקרבה הוא נפסל, ואין לפרש המקריב שהכהן נפסל דהרי כתיב &quot;אותו&quot; שהזבח נפסל. אחרים אומרים &quot;לא יחשב&quot; במחשבה נפסל ולא בשלישי ממש. [ר&quot;א מלא יחשב לומד כר' ינאי לא יערב בו מחשבות אחרות, ורב מרי מתני שלומד מכאן מלקות למחשב בקדשים וכר' יהודה שלוקה על לאו שאין בו מעשה].<p dir=""rtl"">בן עזאי מ&quot;אותו&quot; דורש אותו בלא ירצה ולא המאחר נדרו בלא ירצה, והמקור שהפסוק דיבר על זבח ולא על הכהן אב&quot;א מאחרים (דאם הוצרך למעט שלישי ודאי לא קאי על כהן שהוא אין סברא שיפסל בשלישי מאחר שאינו אוכל) ואב&quot;א מדכתיב &quot;לא ירצה&quot; ורצוי שייך בזבח.</p>"	זבחים כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ג המאחר נדרו האם הקרבן נפסל ומנין (בבכור ובשאר הקרבנות)?	"בכור לא נפסל אחר שנה דהוקש למעשר &quot;ואכלת לפי ה' אלוקיך מעשר דגנך וגו'&quot; שאינו נפסל משנה לחברתה.<p dir=""rtl"">מבכור א&quot;א ללמוד לשאר קדשים שכן אינו מרצה, לכן בשאר קדשים יליף בן עזאי מקרא דפיגול &quot;לא ירצה המקריב אותו&quot; אותו לא ירצה ולא המאחר נדרו. מאן דפליג אבן עזאי ילמד מדכתיב &quot;והיה בך חטא&quot; ולא בקרבנך חטא, ובן עזאי סובר דהאי קרא בא למעט אשתו שאינה מתה אם מאחר נדרו כמו אם מבקשים ממנו ממון ואין לו.</p>"	זבחים כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ב מתי הוי עירוב מחשבות לענין פיגול (בעבודה אחת ובשתי עבודות)?	"לחכמים תמיד, לר&quot;י דוקא אם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, אבל אם מחשבת הזמן קדמה, לא הוי עירוב מחשבות ופיגל. <p dir=""rtl"">אלפא אמר שנחלקו רק בשתי עבודות אבל בעבודה אחת לכו&quot;ע הוי עירוב מחשבות, וקשה עליו מה הוסיף ר&quot;י בזה הכלל, ור' יוחנן סובר שגם בעבודה אחת (ונחלקו האם אמרינן תפוס לשון ראשון או שגם בגמר דבריו נתפס).</p>"	זבחים כט:		
